סגולת הטקסט

סגולת הטקסט

רק לימוד הקבלה! מקובלים כותבים זאת, אין מה לעשות. תיקון רק על ידי האור שמגיע כתוצאה מלימוד הקבלה. זה לא עניין של לימוד הקבלה שיש בו איזה מין כוח, רק שבספרים האלו מסבירים לך על המצב שלך, מתוקן יותר, רוחני יותר. רק על ידי הטקסטים האלו יש לך קשר עם מצבך המתקדם.
ואז כשאתה מגלה פער בינך לבין המתקדם, מתרשם אצלך רצון, מתחיל להיות מורגש בך רצון לעלות לאותה מדרגה. הרצון הזה הוא כמין דחף, שעל ידו אתה עולה. אבל הוא חייב להיות מדויק, ובדיוק לאותו מצב. לכן אתה חייב ללמוד את הספרים האלו, כדי לעשות את הפעולה הזאת. (הרב מיכאל לייטמן, "הליכה על דרך האמת", 13.02.07)

אוֹת ס

סֵפֶר

מַכְשִׁיר לְגִילוּי הָאוֹר

סֵפֶר הוּא תוֹכְנַת הִתְקַשְּׁרוּת בֵּין הָרָצוֹן לְבֵין הָאוֹר. אֵיךְ הַלֵּב שֶׁלִּי

מֵגִיב וּמְדַבֵּר עִם הַבּוֹרֵא, מַה הַבִּיטוּי בָּרָצוֹן שֶׁלִּי, בַּכְּלִי שֶׁלִּי, כְּלַפָּיו.

מַהִי הַתַּבְנִית שֶׁהַכְּלִי שֶׁלִּי מְקַבֵּל כְּדֵי לְהִדַּמּוֹת לָאוֹר.

נִכְנְסָה אוֹת ס'אָמְרָה לְפָנָיו: "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, טוֹב לְפָנֶיךָ לִבְרוֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם. כִּי יֵשׁ בִּי סְמִיכָה לַנּוֹפְלִים, שֶׁכָּתוּבסוֹמֵךְ ה' לְכֹל הַנּוֹפְלִים". אָמַר לָהּ: "מִשּׁוּם זֶה אַתְּ צְרִיכָה לִמְקוֹמֵךְ, וְאַל תָּזוּזִי מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם אַתְּ יוֹצֵאת מִמְּקוֹמֵךְ, שֶׁבַּמִּילָה סָמֶךְ, אֵלּוּ הַנּוֹפְלִים מַה יִהְיֶה עֲלֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁהֵם סוֹמְכִים עָלַיִךְ". מִיָּד יָצְאָה מִלְּפָנָיו. (ספר הזוהר)

אמצעי שמשנה את האדם

ספרים הם אמצעי מיוחד, אמצעי שמשנה את האדם. אם האדם משקיע את עצמו בספר בכוונה להשתנות, אז מתרחש בו שינוי. אפילו שלא מבין מה שקורא, ואפילו שלא יודע מה השינוי שצריך לעבור, עוברים עליו שינויים במחשבה, בלב, ברצון.


הָאוֹתִיּוֹת
מתוך "מבוא לספר הזוהר" (אות ח') של בעל הסולם

הַלָּבָן שֶׁבַּסֵּפֶר
הוּא עִיקַר הַנּוֹשֵׂא שֶׁל הַסֵּפֶר.
וְהָאוֹתִיּוֹת כּוּלָן
הֵן "נְשׂוּאוֹת"
עַל הַלָּבָן שֶׁבַּסֵּפֶר,

וְלוּלֵא הַלָּבָן
לֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרִית
שׁוּם מְצִיאוּת לָאוֹתִיּוֹת,
וְכֹל גִּילוּי הַחָכְמָה שֶׁבָּהֶן.


הרצאה בבית "קבלה לעם" (27.10.09) על "מבוא לספר הזוהר"
-
* * * * * 
איך אני יכול להתקשר עם הסופר של המאמר?
אני מרגיש שהוא רוצה להגיד לי משהו,
אבל צריך שיהיה בי רצון, שתהיה השתוות.
(הרב מיכאל לייטמן, בשיעור 06.01.2016, מאמר "צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו", "כתבי רב"ש")
המאמר פונה כביכול לשכל שלנו אבל זה לא נכון. ודאי שדרך המאמר, אתה צודק, אנחנו צריכים להתקשר לסופר. הסופר, בזה שהוא כותב מאמר, נותן לנו הזדמנות להתחבר אליו, אליו בעצמו, ואז אנחנו מקבלים עזרה. להתקשר לסופר זה נטייה פנימית, זה לא חשוב כמה שאתה מבין במאמר, יכול להיות אפילו בשפה אחרת שאתה לא מבין בכלל, אלא לפתח חשיבות. חשיבות היא נבדקת לפי עד כמה שאתה מעדיף להיות בקשר איתו, לעומת כל מיני מצבים שבחיים שלך. ואז אתה מתקשר אליו, אז אתה מקבל עזרה.
כל יתר צורות ההתקשרות דרך מה שאנחנו רוצים להבין, מה שכתוב על כך או אחרת, זה הכל דרך השכל, זה לא עובד, זה לא עוזר. חכמת הקבלה מתגלה דרך אותן הנשמות שכבר השיגו את הבורא ומוכנות להעביר את ההשגה הזאת, את הקשר הזה לתחתונים שרוצים להתחבר אליהם לפי חוק השתוות הצורה.
איך יכולה להיות ההשתוות שלך עם אותו המחבר? רק בזה שאתה מתבטל כלפיו לגמרי, ויש לך ביטול ואתה נדבק בו בכל כוח הביטול. אז, ברגע זה, הוא יכול להשפיע לאותה נקודת הביטול משהו משלו. ואז אתה מתחיל לגדול. זה נקרא "עובר", עיבור נשמת הצדיק שמתעבר בך, שאתה מתחיל לקבל ממנו את האור. זה נקרא "התקשרות לבעל המאמר".
עד שאנחנו מגיעים לכזה יחס, אנחנו לומדים כך, כמו שכתוב, כל מיני פלפולים, שאלות, תירוצים, שכל המטרה שלהם, להביא אותנו לאט לאט, אמנם בדרך השכל, לדבקות. כי זה כלל ברוחניות, שרק בדבקות, בקשר בין שתי בחינות רוחניות, ישנה היכולת לקבל מלמעלה כוח השפעה, וכך להתחיל להיות מקושר לבורא.
[...]
להדבק לרב"ש זה נקרא להשתדל כל הזמן ללכת בעקבותיו, כמה שאני מבין או לא מבין. ולא חשוב כמה אני מבין. העיקר זה הרצון. אבל לקיים את התנאים שהוא כתב במאמרים הראשונים, זו חובה. זה היסוד של התורה.

הדרך לתיקון וקיום

המאור המחזיר למוטב שמתקן את הרצון לקבל, הוא פותח לאדם את הדרך לתיקון וקיום. כי הרצון לקבל חייב להתפתח כל הזמן ולגלות את עצמו יותר ויותר. ואם לא, אז הוא יותר ויותר ממית את האדם, שנבלע בתוך הרצון לקבל על מנת לקבל, בלי יכולת לצאת ממנו, כמו חור שחור.



"...לֹא חָשׁוּב כַּמָּה שֶׁהַיֶּלֶד מֵבִין,
אֶלָּא מֵאוֹתוֹ קֶטַע בְּדִיּוּק שֶׁהוּא קוֹרֵא וְלֹא מֵבִין,
נִמְשָׁךְ אֵלָיו אוֹר מֵקִיף שֶׁשּׁוֹמֵר עַל הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ,
וְאָז לָאָדָם הַזֶּה כְּבָר בָּטוּחַ לֹא יָבוֹאוּ מַזִּיקִים,
כִּי הוּא מוּקָף בְּכוֹחַ יוֹתֵר עֶלְיוֹן מֵהָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ.
לָכֵן חָכְמַת הַקַבָּלָה הִיא קֶרֶשׁ הַהַצָּלָה
שֶׁל הַיְּלָדִים וְשֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל וּבִכְלָל...”
דברי רב מתוך הרצאה (01.01.08) ב"בית קבלה לעם"



קריאת טקסטים של מקובלים - 
או לידיעה או לעבודה והשתנות
"יש הרבה טקסטים, יותר ידועים ופחות ידועים, של תורת הנגלה ותורת הנסתר, והטקסטים האלה כביכול גלויים לכל אחד. אבל יש אנשים שמקבלים אותם לידיעה, ויש אנשים שמקבלים אותם לעבודה. זאת אומרת שמקבלים אותם כדי להשתנות, כי מרגישים שהם חייבים את זה, והשינוי שהם רוצים לעבור נקרא "עבודה". אז רב"ש אומר כך, "ויש לפרש זה בדרך העבודה", זאת אומרת בדרך שהאנשים האלה רוצים לעבור בעזרת ההוראות האלה." (הרב מיכאל לייטמן, 01.10.14)
-
מבט נכון על ספרי הקודש
מבט נכון על ספרי הקודש
כשאנחנו קוראים מאמר קבלי, אנחנו צריכים לכוון את עצמנו בצורה נכונה לקליטתו. בחכמת הקבלה אף פעם לא מדובר על העולם הזה. בעולם הזה איננו קיימים - זהו עולם מדומה, הוא בכלל אינו בא בחשבון ואינו מהווה חלק מכל מערכת העולמות. הוא בכלל אינו קיים!
-
לכן חכמת הקבלה לחלוטין אינה מדברת על העולם הזה, על הגוף הפיזי של האדם, על השהייה במקומות גיאוגרפים מסוימים: בארץ ישראל, במדבר סיני, במצרים ובבבל. מדובר רק על המצבים הפנימיים שעובר האדם, שבהם הוא משתוקק להגיע לתיקון, למטרת הבריאה.
-
אם יש לאדם נקודה שבלב והוא מכוון את עצמו למטרת הבריאה, אז בדרך למטרה הזאת הוא מתחיל לעבור מצבים שונים. בדיוק על המצבים הללו, על המדרגות הללו, מספרת חכמת הקבלה וכל הספרים הקבליים: התורה, התלמוד, תלמוד עשר הספירות, המשנה ועוד. כל הספרים הרוחניים, ספרי הקודש, מדברים רק על ה"קדושה", כלומר, על השגת תכונת ההשפעה, שנקראת קדושה.
-
לכן, כשקוראים את המאמרים האלו, צריך להתנתק לחלוטין מכל התמונות והדימויים הגשמיים המוכרים ולתאר לעצמנו רק מדרגות רוחניות, כלומר מידות ההתקרבות לתכונת ההשפעה: יותר או פחות. רק על זה מדובר.
-
מדובר על הרצון שברא הבורא, על המצב שלו בכל אחד מאיתנו ועל אותו הניסיון שאנחנו עוברים בדרך, אם מאותו המצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו, אנחנו מתחילים להימשך לתכונת ההשפעה, לאהבת הזולת, שנקראת "קדושה".

רוצים לדעת מה שלומדים
(ערוץ "דרגת אדם")
מתוך שלומדים ולא יודעים מה שלומדים, אבל רוצים לדעת מה שלומדים, נכנסת בתוכם מהות הדברים שעליהם כתוב.

להגיע לתענוג בלתי מוגבל
המדיה שכותב מקובל, מייצר מקובל, בוא נגיד, לא רק כותב. מייצר מקובל, היא מיועדת כדי לעורר באדם רצון, כיווּן, השתוקקות, כוונה למטרת הבריאה, לדברים הגבוהים. בסופו של דבר, להתקשרות עם הכוח העליון. שמשם בצורה הקצרה ביותר הוא יכול לקבל מילוי, ואז להגיע לתענוג בלתי מוגבל. (הרב מיכאל לייטמן, תוכנית "שלבי הסולם" 28.09.08)

-

הַמִּקְצוֹעַ הָרוּחָנִי

לפי דברי רב (04.03.08) על מאמר מתוך ספר "שמעתי"


הָאָדָם שֶׁמַּתְחִיל אֶת הַדֶּרֶךְ
הוּא לֹא יוֹדֵעַ וְלֹא יָכוֹל לָדַעַת
בְּאֵיזֶה מַצָּבִים הוּא נִמְצָא.
הוּא כְּמוֹ תִּינוֹק,
שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה עוֹלָם
הוּא נוֹלָד.

אֶלָּא הוּא לוֹמֵד
וּמֵהַלִימוּד הוּא לְאַט לְאַט
כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן שֶגָּדֵל,
מְקַבֵּל כֹּל מִינֵי הַבְחָנוֹת,
שֶׁנֶּאֱסָפוֹת בּוֹ לְעוֹלָם פְּנִימִי.

כְּמוֹ שֶׁלּוֹמְדִים כֹּל מִקְצוֹעַ.
אָדָם שֶׁבָּא לִלְמוֹד נַגָּרוּת,
הוּא לֹא יוֹדֵעַ מַהוּ הַמִּקְצוֹעַ הַזֶּה.
אֶלָּא אוֹמְרִים לוֹ:
"זֶה עֵץ".

מַרְאִים לוֹ שֶׁהָעֵץ הַזֶּה
צָרִיךְ לַחֲתוֹך
כָּכָה אוֹ כָּךְ,
לְהַדְבִּיק בְּצוּרָה כָּזֹאת
אוֹ בְּצוּרָה אַחֶרֶת.
אֵיזֶה כֵּלִים יֵשׁ לוֹ לַעֲבוֹדָה,
אֵיזֶה דֶּבֶק לְהַדְבִּיק,
וּבְאֵיזֶה מַסְמְרִים
אַחַר כָּךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ.

הוּא לוֹמֵד אֶת הַחוֹמֶר,
מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת
עִם הַחוֹמֶר הַזֶּה,
אֵיךְ הוּא מֵגִיב.
וְהוּא מַתְחִיל לְקַבֵּל בִּפְנִים
כֹּל מִינֵי הִתְפַּעֲלוּיּוֹת - הִתְרַשְּׁמוּיּוֹת,
מֵהַחוֹמֶר שֶׁהוּא עוֹבֵד עִימוֹ.

-
אוֹתוֹ דָּבָר בַּלִימוּד הָרוּחָנִי.
אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים עִם "עַצְמִי",
כֹּל אֶחָד עִם עַצְמוֹ,
כְּדֵי לְהַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ,
אֵיךְ הוּא מֵגִיב
וְעַל מַה הוּא מֵגִיב.

מַה הַתְּגוּבוֹת הַטִּבְעִיּוֹת שֶׁלּוֹ
וְאֵיךְ הוּא יָכוֹל אוּלַי
לְשַנּוֹת אֶת הַתְּגוּבוֹת שֶׁלּוֹ
וְלִשְׁלּוֹט עֲלֵיהֶן,
וְאֵיךְ הֵן שׁוֹלְטוֹת עָלָיו.

בְּמַה הַחֶבְרָה יְכוֹלָה לַעֲזוֹר לוֹ.
כְּלַפֵּי מִי הוּא צָרִיךְ
לְשַנּוֹת אֶת הַתְּגוּבוֹת.
לְמִי לְהִדַּמּוֹת,
מִמִּי לְהִתְרַחֵק,
כְּדֵי שֶׁלֹּא לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ
אֶת הַצּוּרוֹת שֶׁלּוֹ.

אֵיךְ לְהִתְקַדֵּם לִקְרַאת
הַצוּרָה הָאִידֵיאָלִית,
וּמַהִי אוֹתָה צוּרָה אִידֵיאָלִית
שֶׁאָז הוּא יִקָּרֵא "אָדָם".

לָכֵן הַלִימוּד הָרוּחָנִי
נִקְרָא "הַשְׂכָּלָה צוּרָתִית",
כִּי הָאָדָם לוֹמֵד בּוֹ
אֵיךְ לְקַבֵּל עַל הַחוֹמֶר שֶׁלּוֹ
אֶת צוּרוֹת הַהַשְׁפָּעָה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה