הרחבה למשל

הרחבה

"משל החתולים"

מה קורה לחתולים שמאלפים אותם להיות מלצרים ברגע שקופצים ביניהם כמה עכברים?
משל נפלא מכתבי רב"ש

"הַטֶּבַע שֶהַבּוֹרֵא בָּרָא

אִי אֶפְשָר לְשַנּוֹת,

אֶלָא רַק הַבּוֹרֵא יָכוֹל לְשַנּוֹת,

וְהָאָדָם בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ אֵינוֹ מְסוּגָל"

בראתי יצר הרע

"..חכמת הקבלה טוענת שביסודו של טבע האדם נמצא האגו, "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין", וזה הכול. כלומר, הרע, האגו, הדאגה לעצמך במקום הדאגה לאחרים, אלה חיים לפי העיקרון שככל שיותר טוב לי, כך אני מרגיש נוח יותר בהשוואה לאחרים, או ליתר דיוק ככל שיותר רע להם, כך נוח לי יותר, וזה היסוד של טבע האדם. לאורך הדורות, ההיסטוריה של האנושות רק מוכיחה טענה זו. [...]

שאלה: האם עדיף לומר לאדם: "אתה טוב, היסוד שלך הוא קשר של אהבה" או להיפך: "היסוד שלך הוא האגו, והאמת הזו היא נקודת המוצא שלך"?

תשובתי: עדיף תמיד לומר את האמת, כי היא דוחפת אותנו להתחיל לתקן את האנושות, כל עוד היא לא הידרדרה לחלוטין ולא איבדה צלם אנוש! הרי בכל יום שחולף אנחנו מתפתחים והאגו גדל יותר ויותר. לכן ככל שנתחיל מוקדם יותר בתיקון, כי למען האמת חייבת להיות בנו "הכרת הרע" של הטבע שלנו, כך נצליח מוקדם יותר "לרכך" את חיינו. [...] המקובל הגדול בעל הסולם מביא בכתביו את "משל החתולים", שמתאר ניסיון לאלף חתולים כמלצרים במטרה להוכיח שניתן לשנות את הטבע המקורי שלהם. אבל ברגע שאחד הנוכחים שיחרר כמה עכברים, כל ה"מלצרים" המאולפים זרקו את המגשים שבידיהם והחלו לרדוף אחרי העכברים. כך בדיוק פועל הטבע שלנו! לכן אני ממליץ שכולנו נתבונן בטבע ונקבל אותו כפי שהוא.."

חייבים כוח שנקרא "למעלה מן הטבע"

"האם אדם יכול לשנות את הטבע שלו - במקום הכל הכל הכל לעצמו, לשנות את זה לטובת הזולת, לתת לתת לתת? את הטבע אי אפשר לשנות. אדם יכול להסתיר על ידי זה שיתלבש בכל מיני לבושים, אבל הוא בִפְנים, כמה שינסה, הוא לא יוכל לשנות את הטבע. אז מכאן, במשל החתולים, אנחנו לומדים שגם כן איתנו, אם אנחנו משתדלים בעצמנו לשנות את הטבע, אנחנו גם כן בעצמנו לא נוכל לעשות את זה. אנחנו חייבים כוח שנקרא "למעלה מן הטבע" שהוא יעשה לנו תיקונים. וכוח הזה יכול לבוא רק מהבורא, דרך לימוד, קבוצה וספרים. זאת אומרת, האדם בעצם לפי מה שהוא עושה, הוא מחייב את הבורא לשנות לו את הטבע. ואם אדם מבקש חזק, דרך האמצעים הנכונים, אז הבורא משנה לו את הטבע." (הרב מיכאל לייטמן)

חתולים ועכברים

(ערוץ "דרגת אדם"(

אפשר לחנך את האדם להיות יפה וטוב, אבל הוא לא משתנה בגישה ותפיסה חדשה מעל הטבע שלו, הוא יזרוק את כל החינוך וירוץ אחרי התענוג.

בדוגמא של רבי יהונתן בסיפור החתולים,

הוא אומר שאנחנו לא יכולים לשנות את הטבע שלנו

(הרב מיכאל לייטמן, בשיעור 06.01.2016, מאמר "צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו", "כתבי רב"ש)

לא שאנחנו לא יכולים. אסור לנו לחשוב שאנחנו יכולים לשנות את הטבע. איך יכול להיות? אנחנו בונים את כל המדרגות שלנו, למעלה מהטבע שלנו. הרצון לקבל לא מזדכך. הוא לא נעלם. כל הרשע שבי נשאר. אני עם כל העבירות שלי נשאר. אני בא איתן לגמר התיקון.

אני לא יודע מה קורה אז, בגמר התיקון, אבל כל העלייה שלי לרוחניות, היא בזה שאני בונה תחתיי הר של עבירות, של זבל, כך אני עולה. והיא הופכת להיות הר ה', מפני שזה הרצון לקבל הגדול הזה שלי, ההר, שכך גדל וגדל מצד אחד, ומצד שני אני מסוגל להיות מעליו בצורה אחרת, רק בשפיץ של ההר אני נמצא, בטבע ההשפעה, אבל כל ההר זה קבלה.

אני לא מבטל אותו. ודאי שאני לא מעיז לחשוב שיכול לשרוף אותו, לאבד אותו באיזו צורה, אני רק יכול לעלות מעליו. זאת אומרת, להעדיף חשיבות הרוחניות, השפעה, אהבת הזולת, נתינה, שזה בא מלמעלה ודאי, אין לי כוחות כאלה בכלל, ואני מעדיף שיהיה לי את זה לעומת זה, ולא יותר.

וכל פעם ההר שלי יותר גבוה, בעזרת ה', על ידי תפילה שאליה אני מגיע על ידי החברה, כי אני מעדיף חברה מעל ההר שלי, אז לכן דווקא נותנים ערבות, סביבה וכן הלאה, וכך אני עולה. לכן שתי הצורות האלו, על מנת לקבל ועל מנת להשפיע, הן תומכות, הן מייצבות את האדם.

אפשר ללמד את החתול להתנהג כמו מלצר, להתנהג כאילו שהוא ברצון לקבל על מנת להשפיע, להתנהג כאילו שהוא ברוחניות, להתנהג כאילו שהוא בערבות, עד שמראים לו את העכבר הנכון, "כל אחד והעכבר שלו", ואז זה מתהפך. (הרב מיכאל לייטמן, 06.01.2016, מאמר "צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו", "כתבי רב"ש)

נכון. תמיד זה ככה. תמיד. "אל תאמין בעצמך עד יום מותך"[1]. יום מותך זה בגמר התיקון השלם. כשכבר אין יותר התגלות הרע. צריכים להבין מה זה אין יותר התגלות הרע. מה הבעיה עוד ועוד לגלות? זאת אומרת, מה, הבורא הוא מוגבל, ואנחנו על ידי התגלות הרע מגיעים לאיזה רע מסוים, ואז מגיעים על פניו לאיזה טוב מסוים, ובזה אנחנו כבר מגיעים להשתוות הצורה לבורא?

נניח שהוא חס ושלום שוקל מאה קילו, ואנחנו הגענו למאה קילו רע, על פני זה מסך, אור חוזר, ואז אנחנו כמו הבורא. זאת אומרת, יש כאן איזו הגבלה? זאת אומרת, עולם אין סוף, במה הוא אין סוף? את ההבחנות האלה אנחנו עוד צריכים להבין. אבל ודאי שהטבע הראשון של החתולים, של בני האדם, הרצון לקבל לעצמו, ליהנות לעצמו, הוא נשאר. בלעדיו אין לנו שום הבחנות.

גם הרצון להשפיע של הבורא, כשמגיע, הוא מגיע מתוך זה שעל ידי הרצון לקבל שלי אני מבחין בו, ברצון להשפיע. אני, בגלל שיש לי אלפי הבחנות, אני יכול לתת צורה, תמונה, אחיזה בבורא מתוך הטבע שלי. אי אפשר אחרת. אני פועל רק מתוך עצמי. זה כשאני מקבל מבחוץ, אני מקבל מבחוץ חשיבות, אבל את כל ההבחנות אני מגלה, מתוך הכלי שלי. ומה שאני מגלה אף אחד לא יגלה. כמו שאני לא יכול לגלות מה שהוא מגלה. זה הכל מתוך הטבע המקורי של כל אחד ואחד.

---------------------------------------------------------------------------------------------

[1] "הלל אומר, אל תפרוש מן הציבור, ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע וסופו להישמע" (מסכת אבות, פרק ב',ה (

על ידי החברה אתה לא מגלה את ה"עכבר",

על ידי החברה אתה מקבל את חשיבות הבורא.

(הרב מיכאל לייטמן, בשיעור 06.01.2016)

השאלה מה זה רע? הוא אומר "רע לו"

(הרב מיכאל לייטמן, בשיעור 06.01.2016, מאמר "צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו", "כתבי רב"ש)

רע וטוב, זה שאתה מקבל הבחנות מהחברה, שאתה יכול עכשיו להעדיף חשיבות הבורא על פני חשיבות עצמך. זה הטוב, שנקבע עכשיו מה זה טוב. יכול להיות טוב אחר, יכול להיות טוב שאני דואג לעצמי. אז מה שאני מקבל מהחברה, הבחנות שהרוחניות חשובה לי מהגשמיות, זה נקרא שאני משליט את הטוב על הרע.

לפי זה אני עובד. אבל אני חייב להיות מהופנט על ידי החברה. זאת אומרת, להכניע את עצמי עד כדי כך שהם ישפיעו עלי, ובתוך ההשפעה שלהם יהיה מאור המחזיר למוטב, ואז כך יהיה.

רצון לקבל רואה רק תועלת

"ערוץ סביבה רוחנית"

חומר הרצון לקבל חייב לראות לפניו תועלת, להרגיש בתוכו תוצאה, בתוך האגו, בתוך החומר. אבל העבודה המשותפת בינינו היא דווקא לקבל כוח לעבוד מחוץ לעצמנו, מחוץ לגופנו.

מה קובע את היכולת להתגבר, על הטענות של הגוף בעבודה?

(הרב מיכאל לייטמן, בשיעור 06.01.2016, מאמר "צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו", "כתבי רב"ש)

השפעת הסביבה. גוף זה גוף, הוא יכול לעשות אתי מה שהוא רוצה. אם אני לא מאמין, אם אני לא מעמיד לידי חברה שיכולה להיות כנגדו, לאזן אותו, לשלוט עליו, אין מה לעשות. זו צריכה להיות הדאגה שלי, כל הזמן רק לא לצאת תחת השפעת הסביבה.

הנקודה של דרגת האדם

ערוץ "הנקודה שבלב האדם"

עלינו לפתח ולטפח רק את הנקודה שבלב. כי כל יתר הנטיות, המחשבות והרצונות, לא שייכים לדרגה הרוחנית, אלא לדרגת החי בלבד, שסופם למות יחד עם הגוף, אם לא יסייעו לדרגת האדם שבנו.

עכשיו יש לך עוד דרגה, שהיא א-לוהית.

אף אחד לא מבין שאנחנו צריכים לעלות אליה, אף אחד.

(הרב מיכאל לייטמן, 03.02.13)

אם אלמד את החתול שלי כל מה שאני יודע,

למה אף פעם הוא לא יהיה דומה לי?

(הרב מיכאל לייטמן, 03.02.13)

בחתול אין נקודה שבלב. ודאי שאתה לא יכול ללמד אותו. אתה יכול לאלף אותו, זה מה שאתה יכול. זאת אומרת, אתה יכול לעשות ממנו מלצר, כמו עם העכברים.[1] אתה יכול לעשות ממנו משהו, אבל אתה לא יכול לעשות ממנו בן אדם, הדומה לבורא. כי אין לו ממי להתחיל, אין לו נקודת ההתחלה, נקודה שבלב. אצלנו ישנה הנקודה. אם לא הייתה הנקודה הזאת שנכנסה לרצון לקבל בשבירת הכלים, גם אנחנו לא היינו יכולים. היינו מתפתחים רק עד דרגת החי.

כשאנחנו גומרים להתפתח לדרגת החי מתחילה להתפתח בנו, להתפרץ, נקודת המדבר. ועכשיו האנושות מגיעה לסוף דרגת החי (ראו שרטוט מס' 1). אנחנו התפתחנו מאפס, מכאוס, לדרגת הדומם. אחרי התפתחות נוספת עלינו לדרגת הצומח ומשם לדרגת החי, וגמרנו בזה. ואיפה יש עוד? חוץ מהדרגות האלה אין כלום. אלא אם בתוך דרגת החי לא הייתה נקודת המדבר, האדם, אז לא היה לאן עוד להתפתח, הכל היה נגמר. זה הפלא, וזה הקושי וזו הבעיה בעולם שלנו, שהאנשים לא מבינים שיש לפניהם עוד דרגה, כי הם לא רואים אותה, היא לא מוחשית, היא רוחנית. את כל הדרגות שהתפתחנו בהן, אנחנו רואים שהן קיימות. את דרגת האדם, אנחנו לא רואים.

למשל, אם אני דומם אז אני יכול לזהות שיש דרגת צומח, ויש דרגת חי. יש קשר בין הדרגות שנראה לעין, גם לתחתון וגם לעליון. מה שאין כן, בדרגת האדם, כאן כבר יש משהו שאני לא יודע מהו, אנחנו צריכים לעלות אליה. איך לעלות אליה? זה ממש סימן שאלה גדול. (שרטוט מס' 1). איך אני אעשה את זה? מה זה? אין לי דוגמה, אין לי כלום, נעלם. ולכן כל העולם עוד לא יודע מה קורה, ולא יכול להסכים. [...]

שרטוט מס' 1

אבל בכל זאת, היום, אחרי שבכולם יש נקודה שבלב, קשה מאד לראות שלפנינו יש עוד התפתחות, עוד דרגה מיוחדת ויותר מהותית, יותר עוצמתית מדרגת הצומח, כמו ההבדל בין צומח לחי. תאר לעצמך, אם היית רואה בכל העולם, בכל כדור הארץ, רק צמחים. מה ההבדל בין הצמחים לכל מה שיש בדרגת החי? כל החיות, כל הבהמות, כל הציפורים, הדגים, הכל,כולל בני האדם, כולל הציוויליזציה שלנו, כל זה שייך לדרגת החי. איזה הבדל יש בין הדרגות. ועכשיו יש לך עוד דרגה, שהיא א-לוהית. אף אחד לא מבין שאנחנו צריכים לעלות אליה, אף אחד.

---------------------------------------------------------------------------------------------------

[1] כתבי רב"ש, מאמר ל"ח "צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו".

זה לא קיר מולך, אלא המדרגה הבאה!

שאלה: אם האנשים מסכימים שכל הצרות מגיעות כתוצאה מהאגואיזם שלנו, מדוע איננו יכולים פשוט להסכים להתחלק זה עם זה ולהחליט שהכול משותף?

תשובתי: לא יעזור לנו להצהיר שהכול משותף ולהתחלק! לא נשנה את העולם לטובה, אלא נחזור ל"צדק" ולשיווין הסוציאליסטי, אך הוא אינו יכול לתקן את העולם! כי העולם קיים רק כדי לגלות את הבורא! אם אינך לוקח זאת בחשבון, אתה חותך את עצמך מהמקור שיכול לשנות את האדם. אם אינך לומד את חכמת הקבלה לפחות במידה המינימלית, אין לך שום כוח לשנות את הטבע האנושי, וכתוצאה מכך מהיום למחר אתה תגיע למשבר גדול יותר. אנחנו חייבים להכניס את חכמת הקבלה האמיתית כמו דרך עירוי, כדי שיהיה לאדם כוח שישפיע עליו וישנה אותו. אחרת אנחנו פשוט נתחיל לשחק בבניית משטר חדש. האם העולם קיים כדי לבנות חיים גשמיים יפים בינינו?

צריך להסביר לכולם שהעולם לא נוצר למטרה זו! תוכנית הבריאה היא להביא כל אדם יחד עם כל החברה האנושית לדרגת קיום שונה, להשפעה הדדית מוחלטת, כדי לגלות בינינו את כוח ההשפעה המוחלט שנקרא הבורא, הטבע העליון.

על מנת לשנות את הטבע שלנו עד לרמה שעלינו להשיג, עלינו לקבל משם עירוי, כדי שישפיע עלינו המאור המחזיר למוטב. אחרת איך אתה יכול לקפוץ למדרגה הזו? עכשיו אתה עומד על המדרגה התחתונה, בין המדרגה הראשונה לשנייה, לכן אתה רואה את המדרגה הבאה צומחת לפניך כמו קיר! אך זהו לא קיר, אלא רק עלייה למדרגה הבאה! פשוט המדרגה כל כך גבוהה שנדמה לך שזהו קיר. כיצד תוכל לקפוץ עליה? – חכמת הקבלה אומרת: "אתה יכול לעשות זאת רק על ידי משיכת כוח האור אליך! אך לא תוכלו לעשות זאת בנפרד: לא אתה, לא אתה ולא ההוא – אלא כולכם יחד!". רק אם כולנו נתאחד, אחד ילמד יותר, השני פחות, חלק יתעסקו בפעולות, חלק אחר בכוונות – כל אחד מה שמתאים לו. לא כל האנשים שווים, האחד לא רוצה לחשוב הרבה אלא מעדיף לבצע, והאחר מבצע הכול במחשבה. אך כשכולם מתאחדים, הכול מסתדר. צריכים גם את האחד וגם את האחר.
צריך להסביר לאדם את כל זה. עליו להכיר את החיים ואת העולם בו הוא נמצא. עד כמה עמוק הוא יספוג זאת? – תלוי בו. האחד תופס יותר באמצעות שכלו והאחר באמצעות הרגש, זה לא חשוב, אך לכל אחד יהיה קשר עם האור. לכן כתב בעל הסולם שכולם חייבים לשבת ליד ספסל הלימודים. השאלה היחידה היא כמה כל אחד צריך ללמוד? – כל אחד לומד כיצד להסתדר בחיים. היום קשה למצוא חקלאי פשוט שלא למד משהו. אם היו אומרים לנו שמחר תגיע סערה נוראית ועלינו ללמוד כיצד להתגונן מפניה, כולם היו מסכימים ללמוד כדי להינצל. כולם נאלצים ללמוד על אסונות הטבע שמתרחשים עכשיו בכל העולם. אנחנו מציעים לעולם ללמוד כיצד משיגים את אושר הנכסף, כל אחד ישמח ללמוד זאת!

אדם שדרגת התפתחותו דומה לזו של חתול,

מרגיש בעיות כמו חתול

(הרב מיכאל לייטמן, שאלות ותשובות בעקבות הרצאת הרב בארוסה, 22.02.06)

מלכתחילה אנו נמצאים כחלקים מהמערכת האנושית, אלא שרק עתה אנו מגלים זאת. עד עתה לא ידענו על כך. כל עוד לא ידענו כי אנו חלקים מהמערכת האנושית, באותה המידה לא היה איתנו חשבון. הטבע מתייחס אלינו בהתאם למודעותנו.

האדם נמצא בתוך המערכת האנושית. הוא קשור אליה עם המוח שלו. החשבון של האדם עם הטבע והחשבון של הטבע עם האדם תלוי בדרגת התפתחותו של האדם. אדם שדרגת התפתחותו דומה לזו של חתול, מרגיש בעיות כמו חתול. אדם שמפותח כמו "אדם", מרגיש בעיות כ"אדם". המכות שהוא מרגיש הן בדרגת ה"אדם". כדברי הכתוב "יוסיף דעת, יוסיף מכאוב" (קהלת א,יח). הבעיה שלנו היא באיזו מידה נכיר במצבינו.

יש אנשים שאינם רוצים לשכב כמו חתול

(הרב מיכאל לייטמן, מסמך "דיסלדורף", 31.03.06)

מי שדבוק להרגשתו בלבד, נקרא "דרגת חי". בדרגת חי מרגישים רק את החיים. לשאלה מהו מקור החיים ולידיעה כי הם עתידים להיגמר בקרוב, אין מקום בדרגת החי. בדרגת החי לא שואלים מי מפעיל אותי ולאיזה צורך אני קיים, אין הרגשה של התחלה וסוף ואין הכרה של התהליך עצמו. בדרגת החי דבוקים בכל רגע להרגשה ולא יותר. חתול שאכל, די לו בכך. הוא שוכב ולא זז. ההתנהגות שלו מעידה כי אין לו חסרונות.

האדם דואג יותר. גם אם מילא את עצמו בדבר-מה, לא די לו בכך. יש לו אין ספור דרישות נוספות. הוא רוצה לדעת מה יהיה, למה לאדם אחר יש יותר וכו'. עם זאת עדיין הוא דבוק לחיים. זו עדיין אינה הכרה. אמנם זהו רצון מוגבר במקצת מדרגת החי, אולם אין הוא יודע לשם מה הוא קיים ומה הצורך בהתפתחות הרצון. הוא אינו מודע לתהליך ומה התועלת בו, והמודעות הזו היא שחסרה לו. באדם מפותח החיסרון למודעות מפותח יותר. הוא מרגיש כי חסרה לו הכרה של הכוח המפעיל אותו. באדם לא מפותח עדיין אין חסרון להכרה זו.

החלק המצביע על הכוח המפעיל אותנו ומעורר חיסרון אליו, נקרא ה"נקודה שבלב", או "חלק אלוק ממעל", כי משם מגיע הכוח ההפעלה.

החיסרון להכרת הכוח המפעיל יכול להיות שכלי ויכול להיות פנימי יותר. כל מדען או אדם מפותח רוצה לדעת. אנשים רבים פונים אלי עם השאלה "מה עשיתי, למה רע לי בחיים?". הם מבינים שהמקור לכך הוא הכוח שמפעיל אותם, את כל האנושות ואת כל העולם סביבם, ושהסיבה לכך היא מעשה לא טוב שהם עשו. אולם עדיין אין זה חיסרון ממשי להכיר את הכוח שמפעיל אותם, אלא רצון להסתדר מתוך תקווה שיהיה טוב. כמו אותו חתול ששוכב בלא לזוז.

יש אנשים שאינם רוצים לשכב כמו חתול. הם מוכנים לסבול בכל מיני אופנים ובלבד שבאמצעות הסבל יכירו את הכוח המפעיל אותם. הם מסכימים שהסבל ישמש להם כאמצעי. יש בהם חיסרון להכרת הכוח העליון יותר מהחיסרון בדרגה הבהמית. זה כל ההבדל בין החסרונות, אלא שהבדל זה מצביע על התפתחות האדם. זאת משום שהחיסרון לכוח העליון גדול יותר, עדין יותר ומהותי יותר.

בהתאם לכך באים אנשים ללמוד את חכמת הקבלה. הרי על מה אנו לומדים בחכמת הקבלה אם לא על הדרכים להכרת הכוח העליון שמפעיל אותנו.

פלא רוחני

ערוץ "אמונה למעלה מהדעת - בניית הכלי הרוחני"

בעולם שלנו קיבלו בני אדם מכשיר מיוחד וגבוה, פלא רוחני, שנקרא אמונה למעלה מהדעת. כוח הבינה, כוח השפעה, שמחזיק את האדם למעלה מהרצון לקבל ששולט בו, כמו מגנט שנצמד למטיל ברזל ומושך אותו כלפי מעלה. כך בזכות הכוח המיוחד שפועל עליו, האדם יכול להידמות לבורא.

רק חינוך!

"..אני סבור שהמקל כאן לא יעזור. אלא רק חינוך, שכתוצאה ממנו נוכל למשוך אלינו את הכוח החיובי של הטבע. הבעיה היא רק בזה! נוכל לדבר על כך, לדון בזה, לחשוב ולהתפלסף על כך שחייבים לאזן את האדם, כדי לעשות טוב יותר, או אולי להכות אותו ולהריצו קדימה עם ה"מקל" אל האושר, אבל זה לא יעזור! כל השיטות האלה כבר נוסו! ללא הכוח החיובי של הטבע, הכוח השלילי לבדו לא יוכל לשנות דבר. אפשר להכניס את האדם לפינה, הוא ישב שם וירעד מפחד ותמשיך להכותו, אבל יחד עם זאת הטבע שלו לא ישתנה! אי אפשר לדרוש מהאדם לשנות את הטבע שלו! אפשר רק להציע ולהראות לו כיצד לעורר ולמשוך את הכוח החיובי כדי שיאזן את הכוח השלילי, אבל לא ישמיד אותו! שום דבר בעולם לא נברא לחינם! עלינו רק לעורר ולמשוך עוד כוח אחד. עם "מקל" לא נגיע לשום דבר! מספיקים אותם ייסורים שהאנושות כבר עוברת, כדי שגם בעזרת המקובלים וגם היא בעצמה תבין, שהכוח החיובי שפועל באיזון עם הכוח השלילי נחוץ לנו..."

חלשים שקרנים שקועים בתאוות קטנות

("ערוץ סביבה רוחנית")

אנחנו פועלים מתוך הטבע שלנו. אנחנו שקרנים, חלשים, שקועים בתאוות קטנות, בבלבולים. אנחנו לא יכולים לתקן את הטבע שלנו בעצמנו. אנחנו חושבים לעשות בעצמנו חיבורים ואהבה, אבל אי אפשר להגיע לחיבור. אלא לנסות להתחבר ואז לצעוק הצילו.

טבע האדם

קטע נבחר מתוך "חיים חדשים" 244

מדוע לא ניתן לשנות את טבע האדם ומה תפקיד האגו בעיצוב התנהגותנו?

במסגרת הזאת אין לך מה להסביר על רוחניות

כתבי בעה"ס, עמ' 48, "גוף ונפש", כותרת: הקיטרוג על הרמב"ם

(הרב מיכאל לייטמן, 06.01.13)

[...] הגוף שלך זה נדמה לך, כי זה שייך לעולם המדומה. במה שאתה עובד, אתה עובד רק עם הקשר שלך עם הסביבה. בקשר שלך עם הסביבה, שם אתה בונה את הגוף שלך הנצחי, ובו אתה קיים. בו אתה מגלה את הנשמה שלך. נקודה. למה אתה רוצה לקשור את הדברים האלה יחד? זו הבעיה שהייתה עם הרמב"ם, שהוא רצה לקשור את זה, להראות לפילוסופים איפה נמצאים הם ואיפה הם לא נמצאים.

שאלה: בניגוד לכל יתר המאמרים, שבהם בעל הסולם אומר מה כן, פה הוא אומר יותר מה לא. לא הדת הזאת, ולא התיאוריה הזאת, וגם לא התיאוריה הזאת, הוא לא בא ואומר תיאוריה מוסדרת ושלמה.

הוא אומר לך, "כל עוד אתה לא תהיה בגובה של סנהדרין, אתה לא תבין את שלמה המלך, אלא אתה תבין יותר את אשמדאי".

שאלה: זאת אומרת שאנחנו לא יכולים להסביר בחכמת הקבלה מה זה אומר?

לא יכולים להסביר. בטוח שלא. איך אתה יכול להסביר? תושיב כאן את החתול שלך כמה שנים, מה הוא יבין? תנסה להסביר לו. תנסה, אם זה לא לרצון לקבל שלו, שאתה נותן לו קצת שמנת או מכות, שעל ידי זה הוא מבין מה כדאי ומה לא כדאי, או חוץ מהתענוג או הייסורים, בגדר שלו, המובן לו, אתה לא יכול להסביר כלום. ואותו דבר כלפי אדם.

קח אדם מהרחוב. אתה לא יכול להסביר לו שום דבר, רק מה שנמצא בגדר הרצון שלו, מה רע לי ומה טוב לי, וזהו. עכשיו, באיזו רמה מה טוב לי ומה רע לי אצלו? אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, ומושכלות אולי, ואם כן אז קצת. זה הכל. אז במסגרת הזאת אתה יכול להסביר, אבל במסגרת הזאת אין לך מה להסביר על רוחניות. אתה לא יכול. לכן נמצאים אנחנו במצב כמו שלמה המלך עם אשמדאי. שהוא לא יכול להסביר לאף אחד. לעמך הלך ואמר "אני קהלת". "מה קהלת, מה אתה מדבר, אני לא רואה מי אתה?", כל העם יגיד לך. רק אם מגיעים לסנהדרין, שהם המבינים, שהם נמצאים בדרגה רוחנית, והם שומעים מה שהוא מדבר, אז הם מבינים שהוא מדבר לעניין כמוהם לפחות או אפילו יותר מהם. [..]

היום, אחרי שבכולם יש נקודה שבלב, קשה מאד לראות שלפנינו יש עוד התפתחות, עוד דרגה מיוחדת ויותר מהותית, יותר עוצמתית מדרגת הצומח, כמו ההבדל בין צומח לחי. תאר לעצמך, אם היית רואה בכל העולם, בכל כדור הארץ, רק צמחים. מה ההבדל בין הצמחים לכל מה שיש בדרגת החי? כל החיות, כל הבהמות, כל הציפורים, הדגים, הכל, כולל בני האדם, כולל הציוויליזציה שלנו, כל זה שייך לדרגת החי. איזה הבדל יש בין הדרגות.

ועכשיו יש לך עוד דרגה, שהיא א-לוהית. אף אחד לא מבין שאנחנו צריכים לעלות אליה, אף אחד. (הרב מיכאל לייטמן, 03.02.13)

הפרעות באות רק על האדם

ערוץ "דרגת אדם"

אם מגיעה לעולם הפרעה. הדומם זה לא מזיז לו כלום. הצומח מגיב במשהו על השינוי. החי למרות שמרגיש משהו ומגיב לשינוי, הוא אדיש כמו חתול ששוכב וישן. אבל האדם בניגוד לכל יתר הדרגות, הוא סופג את כל המכות ואת כל השינויים, כי כל ההפרעות חלות עליו. רק הוא צריך לשמור לא לרדת מדרגת אדם לדרגות הנמוכות, ולהמשיך להתקדם הלאה בדרגות של אדם.

האם אפשר להתפלל עבור אחרים?

"...אפשר להשיג זאת רק אם נשנה את טבע האדם מטבע אגואיסטי לטבע אלטרואיסטי וזה מעבר לשליטתנו. אנחנו יכולים רק לרצות שכך יקרה. אבל, בעולם ישנו כוח שנקרא הכוח העליון, מפני שהוא גבוה יותר מהאגו שלנו והוא יכול לתקן אותנו. בעזרתו נתחיל להרגיש קרוב יותר זה לזה, אף יותר מאשר את האחים, האחיות ההורים והילדים שלנו. יופיע אצלנו רגש שיחייב אותנו להיות יחד כמשפחה אחת..."

כמו ההבדל בין צומח לחתול

ערוץ "פרצוף רוחני"

כל פרצוף הוא מבנה בפני עצמו, מהות אחרת. כמו ההבדל בין צומח לחתול. שניכר ההבדל ביניהם כבר לפי היסוד, כבר במבנה של מולקולה אחת, אמנם שאין שם עדיין צורה. כל פרצוף חדש זה עבודה חדשה. לחזור להיות נקודה, ולקחת מנת ניצוצין חדשים מהשבירה, ולהתחיל לעלות אותם.

למה אנחנו חייבים לדעת את החוקים של העולם העליון?

החוקים של העולם הגשמי ניתנים לתיאור, מפני שאדם גילה אותם בהיותו מצוי באותן התכונות, רק בגלל זה הוא גילה והשיג אותם. אבל אם אין באדם תכונות רוחניות, הוא לא יכול לעשות שום דבר, רק לשמוע את מה שהמקובלים אומרים לו. למשל, אם יש לי בבית חתול, כלב, עז או פרה, האם אני יכול להסביר להם משהו מחוקי הפיזיקה? אני לא יכול. לשם כך עליהם לעלות לדרגת אדם ולפתח בתוכם תכונות מסוימות שיאפשרו להם להרגיש ולגלות את חוקי הטבע האלה. לפני אלפיים שנה לא ידענו את מה שאנחנו יודעים היום, מפני שהאגו שלנו מתפתח כל הזמן ואנחנו יכולים לגלות בתוכו סוגים חדשים של תלותיות.

האם האדם שולט בטבע?

(תוכנית 974 "חיים חדשים", הרב מיכאל לייטמן 06.03.2018)

[...] שאלה: יש הרגשה שהיום האדם שולט בטבע. אם בעבר הטבע הוא זה ששלט באדם, והאדם היה צריך להתאים את עצמו לטבע, אז היום ההרגשה היא יותר ויותר שהאדם משתלט על הטבע, וההרגשה היא שאנחנו מנצחים אותו, מצליחים להבין איך הוא עובד ולנהל אותו.

למה ניצח? כל השאלות האלה הן שאלות פילוסופיות. כי זה לא יעזור לנו. אנחנו בזה לא נשנה את המציאות. את המציאות לא ניתן לשנות. האדם הוא חיה אגואיסטית, מאד אגואיסטית, ולכן, כל מה שהוא מסוגל לעשות עם עצמו, עם אחרים, נגד, בעד, לא חשוב איך שהאגו מנווט אותו, מכוון אותו, כך הוא יעשה.

ולכן, כל הדיבורים האלה להגביל, להגדיל, להקטין את ההשפעה הרעה, הטובה של האדם על הסביבה אלה רק דיבורים. יחד עם זה, אנחנו עושים מה שאנחנו מחויבים על ידי האגו שלנו, ואנחנו נעשה את זה. [...]

שאלה: מה פירוש "הטבע נותן לבן אדם"?

אנחנו התפתחנו על ידי הטבע, בתוך הטבע, עד כדי כך שאנחנו יכולים עכשיו להיות יותר מהמקרים הטבעיים שאנחנו מקבלים, או שמתרחשים לפנינו.

שאלה: איזה רכיב יש באדם שמאפשר לו לעשות את כל הפיתוחים האלה?

הוא לומד. הוא לומד מהטבע. יש לו שכל ורגש אמנותי ממש, שהוא לומד מהטבע כל מיני דברים. ואז הוא לוקח מהטבע דוגמאות ועושה מזה משהו משלו. המחשב זה לא אותו דבר? כל המכונות זה לא אותו דבר? כל דבר שאנחנו בנינו, אנחנו בנינו מפני שראינו בטבע כאלה דוגמאות ועשינו כדוגמה בעצמנו.

שאלה: אז יש לו את היכולת ללמוד ולבנות משהו יותר משוכלל בהתאם לצורך.

לא יותר משוכלל, אבל לעשות איזה דימוי. יש הרבה דברים כאלה. לב מלאכותי, כליות, ריאות. אנחנו משתמשים בזה. זה עדיין לא כל כך מושלם, אבל זה יהיה.

שאלה: יש לו אפשרות לעשות משהו שהוא לא ראה לפני כן?

לא. מאיפה הוא ידע? הוא צריך לראות דוגמה. אנחנו בסך הכול לומדים מהמקום בו אנחנו קיימים. הכול נמצא בטבע. אנחנו לא יכולים לייצר שום דבר שלא מגיע למוח. ולמוח מגיע מה שאנחנו רואים מסביב. זו ההתפתחות המוחית שלנו. שאנחנו על ידי האגו שלנו רוצים להיטיב כל הזמן לעצמנו יותר ויותר, ולכן אנחנו מפתחים כוחות כאלה.

שאלה: אבל למה בכלל יש תופעה שהאדם מתערב בטבע או בבריאה?

הוא לא מתערב. מה זאת אומרת, מתערב? אני לא מסתכל על זה. אני לא אופורטוניסט. אני לא שם את עצמנו הפוכים מהטבע, נגדו, שאני נלחם בו או שאני עושה משהו. זה נעשה לפני עשרת אלפים שנה, כשהתחילו החקלאים הראשונים לזרוע זרעים. אז תגידי לי שזה ניצחון של האדם על הטבע, שהוא כבר לא צריך ללכת לחפש אוכל, אלא באמת הוא יודע מתי לזרוע, ואיך, ועל ידי מה. הוא צריך עכשיו חיות, שור, חמור וכן הלאה. צריך המון כלים חקלאיים. אז מה, זה הניצחון.

האדם כשהוא מתפתח יותר מדרגת בהמה, הוא מתפתח דווקא בצורה כזאת שהוא לא רוצה להיות תלוי בדרגה הקודמת. כך כל מין ומין, כל רמה ורמה. הצומח לא מנצח את הדומם? והחי לא מנצח את הצומח? והאדם מנצח את החי. והחי עצמו, שהוא בעצמו, גופו שייך לדרגת החי. הכול לפי אותה תבנית. אני לא רואה בזה שום דבר נגד. זה ההפך, המשך של האבולוציה שלנו.

שאלה: נראה שהאדם כאן מתערב בסדרים של הטבע.

לזה הוא נולד. לזה הא קיים.

למה הטבע פיתח לנו כוח שכלי שאנחנו התחלנו לזרוע זרעים? למה? אף אחד לא עושה את זה. החיות הן פועלות בצורה אינסטינקטיבית. כאן אין אינסטינקט, כאן השכל ניתן לאדם לחשוב איך הוא יכול לספק לעצמו מזון, שלא יהיה תלוי במה שהוא ימצא. אלא הוא רוצה מראש לקבוע איך זה יהיה, מתי זה יהיה, באיזו כמות וכן הלאה.

שאלה: אז יש הבדל בין רמות, האופן שבו האדם בעצם משתמש או ממציא דברים חדשים.

שזו דרגת האדם. כך אנחנו מתפתחים.

שאלה: זה חלק מתפקיד האדם בעצם לשנות את הטבע?

ודאי. ללא ספק. אלא בשביל מה קיבלנו כאלה יכולות ורצון?

שאלה: כי לפעמים זה נראה שכביכול כל הפגמים שנוצרו בטבע האדם כביכול בא ומתקן. גם כל עולם הרפואה בנויה על זה כביכול. זאת אומרת הטבע יצר איזו מחלה אצלי, ואז האדם עצמו הוא זה כביכול שמתקן את הטבע.

נכון. כדי לפתח את האדם. מתפתח רגש ושכל. הכרה עצמית, הכרת הטבע. זה מביא אותו לשאלות גדולות, איך הוא יכול באמת להבין איפה הוא חי, בשביל מה ולמה. [...]

שאלה: אז אם אני רוצה לסכם מה המטרה שהאדם מתקן את הטבע או משפר את הטבע, מה המטרה של כל התהליך הזה?

המטרה להביא את האדם למצב לאט לאט שהוא שולט אומנם בכל מיני מצבים כאלה, אבל מצד שני הוא שואל בשביל מה? תמיד מה שאדם עושה הוא שואל למה? בשביל מה? מהי הסיבה? מה זה נותן לי? האגו שלו בכל זאת שואל מה זה נותן לי? אז אני אחיה עוד עשר, עשרים שנה, אז אני אוליד את הצאצאים שלי, ומה הלאה? ואז הוא מתחיל לשאול שאלות מהותיות ובאמת רואה שעליהם אין לו תשובה.

שאלה: אז כשאתה אומר שהשכל והלב שלו מתפתחים, אתה אומר שגם רמת השאלות שלו הולכת ונעשית יותר ויותר עמוקה.

כאלו שהוא לא יכול לענות עליהן, שבדרגת החי שהוא קיים הוא לא יכול עליהן לענות. שהוא יתעלה יותר להתפתחות למעלה מדרגת החי. שהאדם בעולם הזה נקרא שנמצא בדרגת החי.

שאלה: תסביר את הקשר בין זה שבן אדם שואל שאלות לבין ההתפתחות שלו.

אף חיה לא שואלת בשביל מה אני חיה. ואדם, אחרי שהוא מתפתח בדרגות גבוהות, שבאמת יודע פחות או יותר לשלוט על החיים שלו, איך לחיות, באיזו צורה, לא בצורה נצחית, אבל די משמעותית, שכבר לא זקוק כל הזמן לדאוג לחיי יום יום, להישרדות, שלא ימות מרעב ומקור, הוא שואל בשביל מה אני חי. דווקא בזמן שיש לו כל הדברים הטובים, שכביכול בדרגת החי הוא מסופק, אז הוא מתחיל לשאול על דרגת האדם, בשביל מה, למה? וכאן אין לו כבר תשובה והוא נכנס כבר לשאלות שחייב לעמוד, לענות עליהן. כי השאלות האלה מוחקות לו את כל הקיום, כל החיים. "בשביל מה לי להשתיל את הרחם, להוליד ילדים, לחיות, להמציא משהו, בשביל מה אם אני לא יודע בשביל מה כל זה".

שאלה: אמרת קודם, האדם לומד מהטבע, מתבונן בטבע.

כל ההשכלה שלנו היא השכלה מהטבע. [...]

שאלה: האם בכל יצור חי, ובטח ובטח באדם, יש איזה חלק א-לוהי שיודע לברוא דברים מחדש?

למה זה א-לוהי, אני לא מבין למה את אומרת דבר כזה. זה הטבע וזהו. למה זה א-לוהי? זאת אומרת שיש כוח בעולם שהוא מוליד, יוצר, בונה, בורא, ואז יש את זה גם בדומם, גם בצומח, גם בחי וגם בבני אדם. כן יש.

שאלה: אתה אומר, כשאנחנו מתייחסים לא-לוהים אנחנו מתייחסים למישהו שבעצם ברא יש מאין, שהוא זה שברא את הטבע, את העולם. נתייחס לטבע, לא לא-לוהים, שברא את כל מה שיש לנו כאן, היכולת הזאת לברוא דברים קיימת בתוכנו?

זה לא בריאה, זה התחקות אחרי הטבע.

שאלה: מה זו בריאה?

בריאה זה בר, זה משהו חדש שלא היה, לגמרי לא היה בשום צורה, אבל אם אנחנו נכנסים לזיווג בין זכר לנקבה ומולידים מישהו, זה נקרא שאנחנו חלק מהבורא, שאנחנו בוראים כאן מישהו, או שזה נעשה כמו אצל חיות או זרעים. אני לא מבין על מה אנחנו מדברים. [...]

שאלה: בדקות הראשונות של התוכנית אמרת שהטבע נותן לאדם לפתח את השכל והרגש שלו. ואני רוצה שתסביר לי את המילה הזאת "נותן". מה זאת אומרת שהטבע נותן?

מפתח בנו. אנחנו באנו כולנו מהדומם, התפתחנו לצומח, לחי, למדבר, ואנחנו כל הזמן גם עכשיו מתפתחים בדרגת המדבר, בדרגת האדם בעולם הזה. וההבדל בינינו לבין הקופים, אפילו אם אנחנו מתפתחים בכל דור ודור, בכל כמה עשרות שנים אנחנו ממש נראים אחרת לגמרי.

שאלה: יש גבול להתפתחות של האדם, יהיה לה גבול?

להתפתחות הזאת לא. מה זה גבול? אנחנו מתפתחים, אנחנו נפתח עוד ועוד דברים. אלא אם אנחנו מדברים לפי חכמת הקבלה, שם יש לנו אפשרות להתפתח, אבל זה משהו אחר לגמרי, זה לא צורה הטבעית, לא בהתפתחות הטבעית.

שאלה: אלא, איזו התפתחות?

זה שאנחנו מתחילים להרגיש בנו חיסרון נוסף שהוא חלק א-לוה ממעל ולא בצורה טבעית, שהחיסרון הזה הוא להגיע לתכונת ההשפעה.

שאלה: מהי תכונת ההשפעה?

תכונת ההשפעה זה בִמקום שאני כל הזמן ארצה להיות כמקבל ולהרוויח ולהצליח על חשבון כל אחד ואחד, במקום זה אני מתחיל לחשוב איך אני יכול להיות הנותן, ההפוך ממנו. ואז בזה אני רוכש גישה אחרת לחיים, לבני אדם, לכולם.

שאלה: אתה אומר כך, כל היכולות השכליות שמתפתחות היום באדם ובאות לידי ביטוי בגנטיקה, ברפואה, באלף ואחד תחומי חיים, הם לא מפתיעים.

הם התחקות אחרי הטבע.

שאלה: אנחנו מתבוננים בטבע ומחקים את מה שאנחנו רואים.

בלבד. אדם לא יכול בכלל לעשות שום דבר ללא דוגמה שהוא רואה בטבע.

שאלה: ואתה אומר זה יכול להיות שילך ויתפתח ונהייה יותר חכמים ונמציא עוד ועוד דברים, אבל מעבר לכל זה יש בכלל התפתחות במישור שונה, שהוא מישור היחס של האדם לכל מה שמחוץ לו שצריך להתהפך מיחס של יצור שמקבל וסופג פנימה לתוכו, ליחס של יצור שנמצא כמו שאמרת בהשפעה, בהוצאה מתוכו החוצה. ההתפתחות הזו היא רמה אחרת של התפתחות בהשוואה להתפתחות ביכולות שלנו?

לגמרי מנותקת מכל ההתפתחות הקודמת.

שאלה: ולאן היא צריכה להביא אותנו?

היא צריכה להביא אותנו ללידת יצור חדש.

טבע הבריאה רצון לקבל - טבע הבורא רצון להשפיע

(ערוץ "חוכמת הקבלה לעם")

חכמת הקבלה עוסקת רק באיך שני היסודות - טבע הבריאה, הרצון לקבל, וטבע הבורא, הרצון להשפיע - נכנסים במגע זה עם זה ומשפיעים זה על זה. איך הבורא מקבל את תכונות הנברא, ואיך הנברא מקבל את דרגת הבורא.

מזל של חתולים

החתול לא מבין בשביל מה אנשים בנו לעצמם כאלה חיים חסרי מנוחה, בשביל מה הם מתרוצצים כל כך, כל יום הם מסתובבים באותו מעגל: שמים את הילדים בגן, רצים לעבודה, לחנות, הביתה, מכינים אוכל, אוכלים והולכים לישון, כדי להתחיל בבוקר הכול מהתחלה. האם שווה להסתובב כך כל השנה, כדי לצאת פעם אחת בשנה לחופשה לשבעה ימים? ואילו החתול שוכב כל היום, מלקק את עצמו וטוב לו. אז מי מאיתנו יותר שמח ויותר מאושר, מי יותר שלם? ודאי שחתול, ואילו האדם הוא היצור הכי מסכן, כמו שנאמר על עשיו: "ידו בכל ויד כל בו".

לשנות את הטבע שלי

הטבע של האדם הוא אגואיסטי לחלוטין. לכן הוא אינו יכול בעצמו לשנות את צורתו וזקוק לכוח חיצוני שישנה אותו. את הכוח הזה ניתן להזמין רק על ידי לימוד חכמת הקבלה בקבוצה.-

"אכן, אני מודה שהוא דבר קשה מאוד. ואין בכוחו של אדם לשנות את טבע בריאתו. שהוא רק לקבל לעצמו. ואין צורך לומר, שיכול להפוך טבעו, מקצה אל קצה. דהיינו, שלא יקבל כלום לעצמו, אלא כל מעשיו יהיו להשפיע. אבל לפיכך, נתן לנו השי"ת, תורה (חכמת הקבלה) ומצוות (בקבוצה), שנצתוינו לעשותן רק על מנת להשפיע נחת רוח להקב"ה, מועילה להפוך טבעו".

רק על ידי הסביבה

ערוץ "דרגת אדם"

הסביבה בונה ומעצבת אותנו כמו חומר גלם, להיות אדם או סתם חיית מחמד, להיות פסנתרן או איש ספר או סתם אקדוחן, ואפילו אם להיות איש טוב וישר.

חיים חדשים - שיחה 591 - חזרה לטבע

"..החזרה אל הטבע תמשוך אותנו גם לפנימיות של הטבע. אנחנו נתחיל להרגיש שאנחנו כבני אדם צריכים למצוא את הכוח הפנימי של הטבע ולהתחבר אליו, לא רק בגוף אלא גם בנפש. שהכוחות הטמונים בטבע צריכים להתגלות לנו ונתחיל להרגיש את השפה הפנימית של הטבע, שזו בעצם שפת הא-לוהות, כוח עליון שנמצא בתוך הטבע ומנהל אותו וכך מנהל גם אותנו. והטבע של הדומם הצומח והחי, והגוף שלנו שגם שייך לדומם צומח וחי, יהיה ככוח המעבר, כמשהו שמשדך בינינו לבין כוח פנימי יותר, כוח הטמון בתוך הטבע, התוכנה, הכוח העליון, הא לוהים שנמצא בתוך הטבע. כך בצורה כזאת, נתחיל להרגיש בטבע עצמו, בדומם בצומח ובחי ובתוכנו, מתוך הגוף שלנו ויותר פנימה, קשר עם הא-לוהות, נתחיל להבין את השפה שלו, איך שהוא מדבר איתנו. וכך בחזרה אל הטבע, נתחיל לגלות באמת את החיים האמיתיים שלנו, הנצחיים כמו הטבע, העליונים כמו הא-לוהות. .."